כפר אל-נהר

סיפורו של כפר

הכפר אל-נהר (النهر) היה כפר ערבי-פלסטיני בגליל המערבי, בנפת עכו, אשר תושביו נעקרו ב-1948. אל-נהר היה “כפר תאום” לכפר אל-תל ששכן בצמוד אליו. שמו של הכפר, “הנהר”, הגיע ככל הנראה מקרבתו לנחל הגעתון (ג’עתון או אל-מפשוח’ בערבית). לפי מפות מהמאה ה-19, הכפר נקרא מוקדם יותר “אל-קהווה” (“הקפה” בערבית). שני הכפרים ישבו באיזור תל כברי, בו נמצאו שלל ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות שונות החל מהתקופה הניאוליתית (5000-7300 לפני הספירה).

• 

• 

בשנות ה-80 של המאה ה-19 חיו בכפר בין 120 ל-370 תושבים (החוקר הצרפתי ויקטור גרין, סקר ה-PEF ושומאכר הגרמני מציגים כולם מספרים שונים). במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו בכפר 522 תושבים מוסלמים, ובסקר הכפרים מ-1945 מוערך מספרם ב-610. רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות וגידלו דגנים ופירות (ובעיקר הדרים ובננות), וכמה תושבים בודדים עבדו כחנוונים או כעובדי הממשל המנדטורי.

בגלל הקרבה למקורות מים (נחל הגעתון ושני מעיינות), היו באיזור הכפר כמה טחנות קמח ששימשו את תושבי הכפרים בסביבה, רובן בבעלותה של משפחת האפנדים (פיאודלים) הלבנונית סורסוק ושל תושב הכפר מוחמד עפיפי (ככל הנראה ממשפחת האפנדים העכואית עפיפי) שהיה גם אחראי על נכסי סורסוק באיזור.

למרות שהכפר לא היה גדול במיוחד, נראה כי לא נחסכו ממנו סכסוכים פנימיים ופשע – עיתונים משנות ה-40 מספרים לנו לדוגמא על מוחמד אלאא זייני שנהרג ב-1946 לאחר שנפצע בראשו בקטטה בכפר. שנתיים מוקדם יותר, נשדד כסף וביגוד משני בתים בכפר ע”י פורצים מזויינים באקדח ורובה, אשר גם ירו במהלך הפריצה לאחד הבתים. לאחר חקירה עצרה המשטרה שני חשודים תושבי הכפר.

מלחמה על גדות הגעתון – אל-נהר ב-1948

לאחר תקיפה של הפלמ”ח בכפר כברי ב-31 בינואר 1948, דווח כי אל-נהר וכפרים נוספים באיזור הביעו עניין בהסכם אי-התקפה הדדי עם ההגנה. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן התחדשו ההתקפות על התעבורה היהודית באיזור.

ב-27.3.1948 יצאה מנהריה שיירת אספקה, מאויישת בלוחמי חטיבת כרמלי וכמה אזרחים, אל קיבוץ יחיעם הנצור, שהיה מבודד באותה עת בין כפרים ערבים. באיזור בית הקברות של הכפר כברי, סמוך לכפר אל-נהר, נקלעה השיירה לקרב קשה. הקרב החל במארב של כוח ערבי שהמתין לשיירה והסתיים ב-46 הרוגים מכוחות היישוב וכ-6-8 הרוגים מקרב הלוחמים הערבים.
לפי מקורות ישראלים, אל-נהר ושאר הכפרים שבדרך היו ריקים או כמעט ריקים בעת שעברה השיירה. ככל הנראה חלק מהתושבים התגייסו לסייע למארב, וייתכן כי אחרים יצאו זמנית מן הכפרים מחשש להיקלע לטווח האש, בעקבות ידיעות מוקדמות על השיירה ו\או המארב.

אחרי כיבושה הסופי של חיפה בידי כוחות הישוב בשלהי אפריל 1948, התעוררה בהלה בקרב ערביי עכו והאיזור. רוב תושבי אל-נהר החליטו לברוח צפונה עד יעבור זעם והתיישבו סמוך לעיר צור שבלבנון. מעט לאחר מכן, כמה מהתושבים חזרו לכפר בכוונה לדאוג לגידולי החקלאות. במהלך היום הם טיפלו בפרדסים ובלילות הלכו לכפרים אחרים בהרים מפחד התקפה של הכוחות הציוניים.

כיבוש ונקמה – מבצע בן-עמי

עכו, בירת המחוז, נכבשה במהלך מבצע בן-עמי, ב-17 במאי. המבצע נקרא על שמו של בן עמי פכטר, מפקד בחטיבת כרמלי, שנהרג בקרב שיירת יחיעם. בימים שלאחר מכן, ברחו רוב תושבי אל-נהר הנותרים לכיוון לבנון.

ב-20 במאי החל חלקו השני של מבצע בן עמי, שנועד לכבוש את הכביש לישוב יחיעם ואת הכפרים הערבים שבדרך אליו, ו”לטהר” את המרחב שממזרח לנהריה. המשימה הוטלה על גדוד 21, אותו הגדוד עליו פיקד בן עמי פכטר לפני שנהרג ושאנשיו נהרגו בקרב כברי. מפקד חטיבת כרמלי הורה לחייליו “לתקוף במגמת כיבוש, להרוג בגברים, להרוס ולהצית את הכפרים כברי, אום-אל-פרג’, אל-נהר”.
לפי עדויות של תושבי אל-נהר, במקום נותרו תושבים בודדים בעת כיבוש הכפר, והם הוצאו להורג על ידי כוחות ההגנה. רוב בתי הכפר פוצצו מיד לאחר כיבושו.

כובשים ויורשים

זמן מה לאחר כיבוש הכפר נוסד על חורבותיו מושב בן עמי. מקימיו היו יוצאי גדוד 21, מכובשי האיזור, ויוצאי חטיבת הראל וחטיבת יפתח של הפלמ”ח. בתחילה ישבו המייסדים בבית עפיפי, בית גדול ומפואר בן שתי קומות, אשר עד אותה תקופה שכן בסמוך אליו בוסתן מרשים מלא בעצי פרי. בית זה היה עד עקירת תושבי אל-נהר ביתו של אותו מוחמד עפיפי הנזכר לעיל. הפרדסים מסביב לכפר נעקרו. בקיץ 1949 עבר המושב למשכנו הקבוע, על אתר הכפר העקור הסמוך, אום אל-פרג’, שתושביו עוד המשיכו במשך מספר שנים לנסות ולהיאבק על זכותם לחיות על אדמתם.

החיים שאחרי החורבן – פליטי אל-נהר

רוב תושבי אל-נהר הגיעו ללבנון וכיום הם חיים בכפרים, ערים ומחנות פליטים שונים בלבנון וסוריה. חלקם פזורים במדינות שונות בעולם. כמה משפחות נשארו בארץ וחיות כיום בכפרים אבו-סנאן ומזרעה, בעיר עכו, ביפו, וייתכן כי גם בכפרים נוספים.

אחד מפליטי הכפר, חאג’ סאלח פואד עטיה, התגורר בשנת 2008 במחנה הפליטים אל-ניירב ליד חלב שבסוריה. במשך 60 שנה הוא חיפש את אחיו האבוד, אחמד פואד עטיה. לאחר שראה בכלי התקשורת צעדה שאורגנה על-ידי התנועה האיסלמית בכפר העקור ע’באסיה, לא רחוק מאל-נהר, פנה לתנועה האיסלמית בבקשה שיעזרו לו לאתר את אחיו. הוא סיפר כי הדבר היחידי שנאמר לו לאחר שאנשי הכפר נפוצו לכל עבר, הוא שאחיו עבר לע’באסיה.
כמה חודשים מאוחר יותר, אחד מאנשי התנועה גילה כי לאחר 1948 האח הנעדר נשאר בארץ, מנותק מבני משפחתו. הוא נדד בין מקומות שונים עד שבשנות ה-50 המוקדמות פגש את אחד מתושבי הכפר מזרעה, אשר לקח אותו תחת חסותו, ועבר לגור גם הוא במזרעה. הוא נפטר ממחלה ב-1982.
סוף עצוב לחיפוש של 60 שנה, אך עבור המשפחה היה מדובר לפחות בסגירת מעגל וקץ לאי הודאות לגבי גורלו של אחמד.

שנה לאחר מותו של אחמד, ב-1983, בצור שבלבנון, בסך הכל 30 קילומטר צפונית מכפר אל-נהר ההרוס, חייו של בן אחר למשפחת עטיה הגיעו לסופם הטראגי. עלי ח’ליל עטיה, שנולד ב-1965, דור שני לפליטי אל-נהר, נהרג בעודו במעצר במבנה בית הספר אל-שג’רה.
מבנה בית הספר שימש באותה עת כמפקדת צה”ל ומשמר הגבול בלבנון, וב-4 בנובמבר 1983 התפוצצה במקום מכונית תופת. בפיצוץ נהרגו 16 שוטרי מג”ב, 9 חיילי צה”ל, 3 אנשי שב”כ, ו-31 עצורים ערבים, ביניהם עלי. זו הייתה הפעולה המשמעותית הראשונה נגד ישראל של מיליציה שיעית חדשה, שלימים תהפוך לאירגון החיזבאללה. בישראל האירוע מוכר כ”אסון צור השני”.

מה שנותר מהעבר – שרידי הכפר כיום

כיום שרידי הכפר אל-נהר נמצאים בלב מטעי האבוקדו של קיבוץ כברי. בכניסה מכביש 70 לדרך הגישה לאיזור הכפר מוצב שער סגור ועליו שלט “שטח פרטי – אין כניסה”. במקום נותרו שיחי צבר ומעט עצי פרי מפוזרים, שרידים מעטים מבית הקברות של הכפר, שרידים מטחנות הקמח שמסביב לכפר, ואחד מבתי הכפר, מט ליפול. הבית הנותר, שמצולם בתמונות המצורפות לפוסט, היה ביתו של מחמוד סעיד מרעי אל-עפיפי, שכנו של מוחמד עפיפי. הבית מעוטר בשלל עיטורים, יפים אך יחסית פשוטים. ממראה המבנה והעיטורים נראה כי מרעי היה אמנם אדם אמיד (בין השאר היה שותף לבעלות על אחת מטחנות הקמח), אך לא עשיר כמו שכנו. נכון להיום, הבית במצב רע מאוד, ועושה רושם שהוא קרוב לקריסה. צמחיה סבוכה מאוד גדלה סביבו והגישה אליו הפכה קשה. נראה כי לא יחלוף עוד זמן רב עד שהעצים והשיחים מסביב לבית יגברו עליו והוא יתמוטט סופית.

---

בתמונות המצורפות, מלבד הסט שצילמתי במקום: תמונה של בית עפיפי לאחר כיבוש אל-נהר (צלם לא ידוע); תמונה של בית עפיפי לאחר הכיבוש, עם משאיות של קיבוץ כברי. ככל הנראה משמאל בתמונה נראה ביתו של מחמוד סעיד מרעי (צלם לא ידוע); ציור של בוסתן עפיפי (אמן לא ידוע).

1. בני מוריס, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited
2. סקר ארץ-ישראל המערבית, הקרן לחקר ארץ-ישראל (Palestine Exploration Fund)
3. מפות המרכז למיפוי ארץ ישראל (Survey of Palestine)
4. עמוד הכפר באתר “Palestine Remembered”
5. עמוד הכפר באתר “זוכרות”
7. “From Dan to Beersheba”, פלסטיין פוסט, 8.5.1944
8. “Village Fights and Feuds”, פלסטיין פוסט, 25.2.1946
9. “قرية النهر المهجرة – قضاء عكا”, אתר Al-Ittihad
10. ואליד ח’אלדי, All That Remains
11. מפקד האוכלוסין, 1931
12. סקר הכפרים, 1945
13. סקר דרום הגליל המערבי, מכון דש”א
14. “המייסדים, בן עמי, 1949”, תנועת המושבים
15. ריאד מרחי, “قرية النهر” – (דרך אתר Palestine Remembered)
16. ח’ליד עטיה, “شهداء قرية النهر” (דרך אתר Palestine Remembered)
17. “Shabeh”, “شجرة العائلة آل عطية” (דרך אתר Palestine Remembered)
18. ח’ליד עטיה, “العثور على أحمد فؤاد عطيـــة ( المفقود منذ عام 1948)” (דרך אתר Palestine Remembered)
19. “فلسطيني يفك لغز اختفاء شقيقه المفقود منذ النكبة” – אל ג’זירה, 11.5.2008 (דרך אתר Palestine Remembered)
20. “العائلات التي كانت تسكن قرية النهرحتى عام 1948 ولها بيوت فيها /فلسطين 1948” – ח’ליד עטיה (דרך אתר Palestine Remembered)
21. ח’ליד עטיה, “قصة فلسطيني من قرية / النهر ؟ فلسطين” (דרך אתר Palestine Remembered)
22. סוהיל מח’ול, “تلخيص موجز عن قرية النهر ( النهر والتل)” (דרך אתר Palestine Remembered)
23. ריאד מרחי, “Because They Wanted the Land” (דרך אתר Palestine Remembered)
24. “כאברי”, אתר “אתרי מלחמת העצמאות”
25. “שיירת יחיעם”, אתר “יד לשיריון”
26. מוסטפא עבאסי, “בין עכו ללבנון: הכפרים הערביים בחוף הגליל המערבי בימי המנדט”
27. סקר רשות העתיקות
28. אתר “קשת מורי דרך”
29. “שיירת יחיעם”, אתר אירגון ההגנה
30. אורי מילשטיין, “אסון קרב שיירת יחיעם”
31. ויקיפדיה בעברית
32. ויקיפדיה באנגלית
33. ויקיפדיה בערבית
34. מרעי מחמוד מרעי, “قرية النهر (قصة قرية فلسطينية)”
35. ארכיון ההגנה 100/35, “משה כרמל – מפקד חטיבת כרמלי – טיוטות והגהות לספר מערכות צפון במלחמת העצמאות”