ברק מאיירבית באר ערבי בגוון אדמדם, צמוד לגבולה המוניציפלי של נס ציונה, סמוך לפינה הדרום-מערבית של מרכז הקניות “ישפרו סנטר”. המבנה נבנה ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-19, ולפני 1880 (מופיע במפת הקרן לחקר פלשתינה מאותה שנה).
צמוד לבית קיימת בריכת אגירה בעלת דפנות מדורגות, אשר מחוברת למערכת תעלות מים (את חלקן עדיין אפשר לראות בשטח) ושימשה להשקיית הפרדסים. עדיין יש כמה עצי הדר בסמוך לבית. עיטורי קיר יפים שקישטו את הבית ושרדו עד השנים האחרונות, הולכים ונעלמים וכבר לא נותר מהם הרבה.
המושבה נס ציונה, שבזמנו נקראה עוד ואדי חנין על שם הנחל האכזב שעובר במקום (מאוחר יותר נוסד במקום גם כפר ערבי באותו שם, אשר נחרב ב-1948), החלה דרכה בפינה הצפון-מזרחית של פרדס עבוד, בבית באר אחר בו התיישב ראובן לרר, מייסד המושבה.
שם הביארה גם שימש כהשראה לשמו של המושב הסמוך בית עובד שהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
בשני העשורים הקודמים התבצעו באיזור הביארה חפירות ארכיאולוגיות שחשפו שרידים משלל תקופות היסטוריות.
לצערי, כמו רבים מבתי הבאר, ולמרות שהמבנה הוכרז כמבנה לשימור, נראה שגם פה המבנה לא עניין כל כך את הרשויות והוא עומד מוזנח ורעוע.
המבנה במצב רע, וחלקים ממנו כבר קרסו בשנים האחרונות. הבית מלא בסדקים גדולים בקירותיו, ולא בטוח שישרוד עוד זמן רב. מסביבו גדר וצמחייה סבוכה והגישה אליו לא נוחה.
מקורות:
1. מפת ה-PEF מ-1880.
2. דו”ח רבעוני של ה-PEF מ-1900.
3. חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 129 לשנת 2017, “נס ציונה, אל-ח’רבה”.
4. מימר נאור אדריכלות ושימור בע”מ, רשימת פרוייקטים.
5. ויקיפדיה בעברית, ערך “בית עובד”.
אני לא בטוח שמיקום החורבה במפות תואם למיקום הבניין הנוכחי, וייתכן שהבניין מאוחר למיפוי החורבה במפת הPEF- והחורבה המקורית שאינה נראית כבר לעין נמצאת בצידו הצפוני של הואדי (שהתוואי המקורי שלו יושב בצמוד לכביש נס ציונה בית עובד) יש בריכת פרדסים יפה ומרשימה בצמידות לגדר המכון הביולוגי, מה שמאפשר למקם את החורבה המקורית בהתאם למפה – מצפון או ממש על הואדי עצמו.