פלסטינים

ח’רבת אל-זכור (خربة الزكور) היה כפר ערבי-פלסטיני בנפת טול כרם, שתושביו נעקרו ב-1949. הכפר ישב על שתי גבעות שכנות, לא רחוק מג’לג’וליה וכפר ברא.במקום נמצאו שרידים ארכיאולוגיים רבים, המוקדמים בהם מתקופת הברזל (אשר החלה, בקירוב, בתחילת האלף הראשון לפנה”ס) – גתות, מערות קבורה, פסיפס ועוד. במקום התקיימה לסירוגין התיישבות במשך אלפי שנים.שם הכפר, לפי לקסיקון …

מיעאר (ميعار) היה כפר ערבי-פלסטיני בגליל, בנפת עכו, סמוך לכפר שעב ולא רחוק מסח’נין. תושבי מיעאר נעקרו במלחמת 1948 וכפרם הוחרב. שטח הכפר נמצא כיום בתחום המועצה האיזורית משגב. הקדמה אישית אני לא נוטה לרוב להכניס את הזווית האישית שלי למאמרים שאני כותב, אך במקרה זה יש לי זיקה מיוחדת למקום וראיתי צורך להוסיף משהו …

הכפר ירדא (ياردا, בתעתיק מדוייק “יארדא”, לפעמים נקרא גם “ח’רבת ירדא”) היה כפר ערבי-פלסטיני קטנטן בנפת צפת שנחרב, ככל הנראה, במהלך מלחמת 1948. במקום נמצאו שלל ממצאים ארכיאולוגיים, המוקדמים שבהם מתקופת הברונזה התיכונה (1550-2000 לפנה”ס).בעת ביקור אנשי הקרן לחקר פלשתינה במקום, במסגרת סקר פלשתינה המערבית ב-1881, נקרא המקום “ח’רבת אל-לוזיה” ונמצאו בו רק מערות ורפתות …

הונין (هونين) היה כפר ערבי-פלסטיני, או ערבי-לבנוני, או גם וגם, תלוי את מי שואלים, בג’בל עאמל (רכס רמים) באצבע הגליל, סמוך לגבול לבנון. הונין היה אחד משבעה כפרים בתחומה של פלשתינה-א”י המנדטורית בהם ישבו מוסלמים מתואלים (שיעים). בסקירה זו אספר על תולדות הכפר וחורבנו ב-1948, מעט על שרידי המצודה שבמקום, על גורל אנשי הכפר ועל …

בית באר ערבי בגוון אדמדם, צמוד לגבולה המוניציפלי של נס ציונה, סמוך לפינה הדרום-מערבית של מרכז הקניות “ישפרו סנטר”. המבנה נבנה ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-19, ולפני 1880 (מופיע במפת הקרן לחקר פלשתינה מאותה שנה).צמוד לבית קיימת בריכת אגירה בעלת דפנות מדורגות, אשר מחוברת למערכת תעלות מים (את חלקן עדיין אפשר לראות בשטח) …

סיפורו של כפר הכפר אל-נהר (النهر) היה כפר ערבי-פלסטיני בגליל המערבי, בנפת עכו, אשר תושביו נעקרו ב-1948. אל-נהר היה “כפר תאום” לכפר אל-תל ששכן בצמוד אליו. שמו של הכפר, “הנהר”, הגיע ככל הנראה מקרבתו לנחל הגעתון (ג’עתון או אל-מפשוח’ בערבית). לפי מפות מהמאה ה-19, הכפר נקרא מוקדם יותר “אל-קהווה” (“הקפה” בערבית). שני הכפרים ישבו באיזור …

הכפר דיר אל-קאסי (دير القاسي) היה כפר ערבי-פלסטיני, בגליל העליון המערבי, שתושביו נעקרו במלחמת 1948.הכפר היה מחולק לשני רבעים, מערבי ומזרחי, כשביניהם עברה הדרך לפסוטה מצפון ותרשיחא מדרום-מערב לכפר. אוכלוסיית הכפר מנתה ב-1596 כ-132 איש לפי רישומי המס העות’מאניים, בשנות ה-80 של המאה ה-19 חיו במקום כ-200 תושבים לפי נתוני סקר פלשתינה המערבית (או כ-350 …

אום אל-שוף (أم الشوف) היה כפר ערבי-פלסטיני ברמות מנשה (בילאד אל-רוחאא), בצידו הדרומי של נחל נילי (ואדי מראח). ב-1859 מנתה אוכלוסיית הכפר 150 איש, וערב עקירתו, ב-1948, חיו בכפר כ-560 תושבים, כולם מוסלמים. רוב תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות. את משפחותיהם ואת גידוליהם החקלאיים השקו במי מעיינות מהסביבה, בעיקר שני מעיינות מצפון לכפר. אחד מהם, עין …

קרב בביצות הג’מאעין ב-2.12.1938, במהלך המרד הערבי הגדול, יצאו ארבעה מתושבי הקיבוצים באיזור עמק בית שאן לשמירה בתל אל-שוכ (“תל הקוצים” בערבית), גבעה סמוכה לכפר ערבי-פלסטיני קטן באותו שם (לסיפור הכפר ראו בהמשך הפוסט), לנחל הקיבוצים (נחל ג’מאעין) ולקיבוץ הטרי ניר דוד (תל עמל). בסמוך לתל ארבו להם, בתוך סבך הסוף, כעשרה לוחמים ערבים בלתי …

בתי באר (“ביארות”) הם בתים שהוקמו במאה ה-19 ע”י בעלי פרדסים ערבים, במיוחד באיזור יפו והמרכז. הבתים נבנו סביב הבארות ששימשו את הפרדסים, ורבים מהם הוקמו סמוך לדרך מיפו לירושלים.בתל אביב, יפו והסביבה עדיין אפשר למצוא לא מעט מהם, רובם נטושים ו\או מוזנחים אבל עדיין אפשר לראות רמזים לפאר שהיה להם פעם. בתמונות המצורפות – …