ברק מאיירישנם מקומות עליהם אין טעם שארחיב יותר מדי את הדיבור, שכן רוב המידע עליהם זמין ונגיש בקלות ברשת. במקרים כאלו אכתוב סקירה קצרצרה ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן. אחד מהמקומות האלו הוא המלון הנטוש בטבריה בו עוסק פוסט זה.
המלון, אחד המבנים המפוארים בארץ בעת פתיחתו, הוקם על ידי היזם שלמה פיינגולד. הוא נחנך ב-1929 תחת השם “מלון פיינגולד”, בטקס בהשתתפות הנציב העליון דאז סר ג’ון צ’נסלור, ומלבד המלון כלל המתחם גם אולם תיאטרון וראינוע (ומאוחר יותר קולנוע), ששימש בתקופות שונות גם לאסיפות פוליטיות ואירועים תרבותיים אחרים (אפילו תחרות איגרוף!). בהמשך השתנה שמו למלון אליזבת\מלון אלישבע, על שם אשתו המנוחה של פיינגולד.
המלון החליף ידיים ונסגר ב-1947, ושנתיים לאחר מכן, ב-1949, נפתח מחדש תחת השם “מלון גנוסר”. ב-1980 נסגר סופית, והקולנוע הלך בעקבותיו שלוש שנים מאוחר יותר. מאז הבניין עומד נטוש ומוזנח למרות שהוכרז כמבנה לשימור. ב-2001 פרצה במקום שריפה וכיפת המבנה נהרסה.
באוגוסט 2021, אושרה תוכנית שימור ובנייה במקום הכוללת הקמת מלון, מגדל דירות ושחזור הגן.
בתמונות המצורפות, מלבד הסט שצילמתי במקום: תמונות של המלון מהעשורים הראשונים לקיומו, מודעות פירסום של המלון והקולנוע על גילגוליו השונים, ידיעה על תחרות האיגרוף שנערכה במקום, וקטע מאמר משעשע משנות ה-50 שמספר איך הגיב פיינגולד כאשר בזמן הקמת המלון הגיע אליו משה צחר (לימים ראש עיריית טבריה ובאותה תקופה עובד בניין שפעל לקידום עבודה עברית) וניסה לשכנע אותו להעסיק יהודים בבניית המתחם.
מקורות:
ויקיפדיה בעברית
ארכיון עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית ואניברסיטת תל אביב
