ברק מאיירעקירה ברמה
מעטים בארץ יודעים, אבל ערב מלחמת ששת הימים התגוררו ברמת הגולן, בחלקה שנכבש אחר כך ע”י ישראל, כ-130,000 אזרחים סורים – בדואים, דרוזים, צ’רקסים, טורקמנים, עלאווים, מעט ארמנים, כורדים, מוגרבים וחוראנים, וגם כ-10,000 פליטים פלסטינים אשר חיפשו מקלט בגולן לאחר מלחמת 1948. לאחר המלחמה, אחרי שרובם המוחלט של התושבים גורש או ברח ולא הורשה לשוב, נותרו רק כ-7,000 תושבים ברמה, רובם בכפרים הדרוזים שבצפון הגולן, ומעט מהם בכפר העלאווי ע’ג’ר. מאות כפרים וחוות נחרבו ותושביהם נעקרו מביתם.
הכפר הצ’רקסי אל-ח’שניה (الخشنية), הידוע יותר בשם “חושניה” בקרב דוברי עברית, היה אחד מאותם כפרים.
ראשיתו וסופו של הכפר אל-ח’שניה
הכפר הצ’רקסי היה כפר גדול יחסית שנוסד בסביבות 1900, וערב המלחמה חיו בו כ-2000 תושבים שהתפרנסו בעיקר מחקלאות ומקנה. השוק שהתקיים בכפר בכל יום שלישי היווה מוקד משיכה עבור תושבי הכפרים באיזור.
התל עליו ישב חלקו העתיק של הכפר שימש ככל הנראה עד שלהי המאה ה-19 ככפר חורף בדואי, של שבט ערב אל-ג’עאתין. בשנים שלאחר מכן התפתח באיזור כפר אל-ח’שניה המודרני, שהוקם בעזרת הרשויות העות’מאניות עבור צ’רקסים שגורשו מהקווקז. הבתים שעל התל היו בתים פרימיטיביים יותר שנבנו מבזלת, והבתים בחלקו החדש של הכפר, בסמוך לתל, נבנו בבנייה מודרנית עם בטון.
באיזור הכפר נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו ממצאים מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות’מאנית.
ב-1967, במהלך מלחמת ששת הימים, נכבש הכפר על-ידי ישראל. לדברי ההיסטוריון הסורי מאמון כיואן, במהלך כיבוש הכפר אירע טבח בו נהרגו 20 איש מקרב התושבים המקומיים. החוקר תייסיר חלף, סורי יליד הגולן, שאסף עדויות על מקרי טבח שאירעו בעת כיבוש הרמה, הרחיב וסיפר כי אל-ח’שניה הופצץ על-ידי צה”ל כדי לעודד בריחה, וכאשר התושבים התעקשו להישאר בבתיהם, נכנס לכפר כוח צה”ל וירה למוות ב-20 תושבים. חלף גם מונה את שמותיהם של 17 מההרוגים, שניים מהם פליטים פלסטינים שנולדו באל-ח’שניה. הכפר התרוקן מתושביו ונהרס כמעט לגמרי אחרי המלחמה. מסגד הכפר, העשוי בטון ובזלת, נבנה ב-1956, ונותר עומד על תילו, מלבד פינה אחת שנהרסה בהפגזה.
אחרי המלחמה
בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים אירעו באיזור מספר תקריות בין כוחות סורים לכוחות צה”ל, ובמלחמת יום הכיפורים, ב-1973, נערכו במקום קרבות שריון עזים. ביומה הראשון של המלחמה השתלט צבא סוריה על איזור אל-ח’שניה, וסמוך למסגד הוצאו להורג 12 חיילים ישראלים שנשבו בידי הסורים. על מקרה זה כתב המשורר אלישע פורת את שירו “חושניה, המסגד”. ארבעה ימים מאוחר יותר, ב-10 באוקטובר, כבשו כוחות צה”ל מחדש את האיזור.
ליד הכפר שכן מחנה צבאי סורי שעבר לידי צה”ל במלחמת ששת הימים. מספר חודשים לאחר מלחמת יום הכיפורים עברו למחנה מייסדי מושב קשת, שהתגוררו במקום כמה שנים עד שהקימו את יישוב הקבע בסמוך למקום.
בביקורי במקום לא הספקתי להגיע לתל שהוא חלקו העתיק של הכפר, מקווה להגיע לשם בהמשך ולחלוק עימכם את התמונות.
בתמונות המצורפות: סט תמונות של המסגד ומעט מעיי החורבות שבסביבתו; צילום נוסף של אל-ח’שניה לפני הכיבוש הישראלי (צלם לא ידוע); מאמר מעיתון על המשמר על קרבות השריון באלח’שניה, מה-12.10.1973 (יומיים אחרי כיבושו מחדש של האיזור); ידיעה ממעריב מנובמבר באותה שנה, שמספרת על תלונה שהגיש שגריר ישראל באו”ם בעקבות הריגת החיילים השבויים הישראליים.
מקורות:
1. “الخشنية”.. درّة “الجولان”, אתר eSyria
2. “מה קרה ל-130 אלף האזרחים הסורים שהתגוררו ברמת הגולן ביוני 1967?”, הארץ, 29.7.2010
3. תייסיר ח’לף, “الجولان.. مجازر منسية”
4. יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים, קתדרה 116, 2000.
5. מאמון כיואן, “النازحون السوريون من الجولان بين كوابيس المعاناة وأحلام العودة تعتيم إسرائيلي على التهجير والإهتمام العربي موسمي وانتقائي…”
6. גוטליב שומאכר, The Jaulân
7. רשות העתיקות, סקר מפה – קשת, אתר ח’ושניה
8. “תקוע – לאו”ם: סוריה ביצעה מעשי זוועה בשבויים ישראליים”, מעריב, 8.11.1973
9. “חושניה – אחד מקרבות השריון הגדולים בהיסטוריה”, על המשמר, 12.10.1973
10. “קשת נחושה בגולן”, דבר, 10.11.1974
11. ויקיפדיה בערבית
12. ויקיפדיה באנגלית
12. ויקיפדיה בעברית
